"כל אדם זקוק למשענת יציבה, אמינה וארוכת טווח בה הוא חבר בזכות ולא בחסד. רקע משותף חשוב לבניית אמון, שונות וגיוון חשובים ליצירה ולהתפתחות".
עור"ק הוקמה בתחילת שנת 2019 כחברה לתועלת הציבור וללא מטרות רווח ע"י עודד אונגר. כיום ישנם כ-30 מתנדבים, התומכים בסגל מנחים ואנשי מקצוע המלווים את הקהילות.
איך הכול התחיל?
נושא הקהילות פגש את עודד אונגר בנקודות ציון שונות בחייו, אשר התוו את הדרך להקמת עור"ק.
התקופה המשמעותית ביותר הייתה בין השנים 2018-2012, אז הוביל מיזם לקידום המעורבות החברתית בעולם הקיבוצי.
במסגרת המיזם פעל ב-2 תחומים מרכזיים: חיבור בין היכולות הקיבוציות לצרכים החברתיים ובניית צוותי מעורבות חברתית.
מתוך פעילות זו, עודד פגש 2 תחומים שלכאורה אינם נפגשים:
- קהילה הבנויה על יכולות משותפות – כלכליות, חברתיות, רגשיות, כוללת מרכיבי ערבות הדדית ועוד.
- חסרי עורף משפחתי – עודד התבקש לסייע לפרויקט בשם "מחסות לעצמאות" שליווה צעירים ממסגרות "חסות הנוער", בוגרי פנימיות או משפחות אומנה, מסיום י"ב לעבר חיים עצמאיים. באופן זה נחשף לעולמם של צעירים חסרי עורף משפחתי. שם למד כי יש בהם בעלי כוחות, צעירים עם מוטיבציה ויכולת לשפר את חייהם.
במקביל, בשנת 2017 התפרסם מחקר של מכון המחקר של הכנסת, שדן בפתרונות המדינה לצעירים חסרי עורף משפחתי בקרב 4 אוכלוסיות:
עולים בודדים, יוצאים לשאלה, בוגרי חסות הנוער ולהט"בים.
מתוכו עלה כי הפתרון הניתן הוא זמני ומסייע בעיקר להתמודדות בטווח הקצר.
כאשר אותם הצעירים מגיעים לבגרות, הם עדיין מתמודדים עם אתגרים ועם העדר העורף המשפחתי.
גם כאשר יש להם מענה בתחומי התעסוקה, הדיור או ההשכלה, ללא משענת משפחתית אין להם מענה
להתמודדות עם משבר תעסוקתי, כלכלי, בריאותי, נפשי, חברתי או אחר.
היעדר משענת משפחתית תומכת עשוי להשפיע על המציאות בהווה וכן על עתידם בטווח הארוך.
בהתאם, עלו מספר שאלות מרכזיות: כיצד לייצר פתרון המשפיע באופן מיידי אך עומד בפני עצמו גם לטווח ארוך?
כיצד לתת כלים לאותן אוכלוסיות ובאילו כלים להתמקד? וכיצד למקם את היחיד כשווה בין שווים, המתקיים בזכות ולא בחסד, ורואה עתיד שונה עבור ילדיו?
המענה שהתגבש היה הקמת קבוצה של אנשים, בה כולם שווים וערבים זה לזה – האחד נמצא שם כמשענת לשני, זה לזה, אבל גם הכלל עבור היחיד.
מסגרת שיש לה מעטפת מגדירה מבחוץ, קשרים בין היחידים בפנים, וגרעין משותף היוצר זהות עבור הישות הקבוצתית.
קבוצת אנשים כזאת, בה מתקיימים שלושת המרכיבים, מכונה על ידי עור"ק – קהילה.
תוך שימוש בניסיון ובמסקנות שצבר, עודד הגה לבסוף מודל הכולל הקמת קהילות המונחות ע"י אנשי מקצוע,
שבכדי ליישמו הקים את עור"ק – עורף קבוצתי וקהילתי, אותה רשם כחברה לתועלת הציבור.
באותה התקופה עודד הזמין למסע את אורי אופיר, סמנכ"ל עור"ק כיום, שהוסיף את התובנה כי במשענת משפחתית
המרכיבים המרכזיים הם החברתי והכלכלי וכך צריך להיות גם באותה המשענת החלופית לחסרי עורף משפחתי.
על בסיס גישה זו נערכו שני פיילוטים לקהילות בשנים 2020-2019. מתוך אותם פיילוטים,
הוסקו מסקנות עד אשר חודד והתייצב המודל להקמת הקהילות כפי שקיים עד היום.

קהילות
הקמת קהילות של אנשים חסרי עורף משפחתי במודל ייחודי, בישובים עירוניים ברחבי ישראל. הקהילות יתפקדו כמשענת עבור חבריהן באמצעות בניית יכולות חברתיות וכלכליות קהילתיות, כולל כלי ערבות הדדית. חברי הקהילות יוכשרו לתפקידי ניהול והפעלת הקהילה בה הם חברים, תוך עיצוב תהליכי קבלת ההחלטות, מטרות כל קהילה, המבנה הארגוני שלה וכד'. בניית רשת קהילות ארצית ומגוונת, אשר תספק לקהילות ולחבריהן רמת ביטחון נוספת באמצעות פיתוח שירותים שונים, תוך יצירת יתרון לגודל, הזדמנות למימוש יכולות אישיות, וערך מבוסס גיוון.

הנחייה
המערך המקצועי של עור"ק עוסק בהדרכה ובפיתוח תכנים וידע. מנהלת התחום מתמחה בתחום הנחיית קבוצות ובינוי קהילות, מדריכה, מלווה ומנחה את מנחות הקהילות לאורך תקופת בניית הקהילה. בשנה השנייה המנחה מוחלפת על ידי מנהלת קהילה מנוסה, במטרה להוות מודל לחיקוי ולמידה לחברי הקהילה לקראת פעילותם העצמאית.

קבוצות
במודל עור"ק הקבוצה נבנית במהלך השנה הראשונה באמצעות מפגשים מונחים בתחומים שונים במטרה ליצור זהות, אמון, כללים ויכולות משותפות של הקהילה, אשר יהוו מסגרות לערבות הדדית בין החברים. בהדרגה, החל מאמצע השנה הראשונה ולאורך השנה השנייה, מועברת האחריות אל חברי הקהילה במטרה להגיע לניהול עצמי ע"י בעלי תפקידים, תוך יישום הכללים והמטרות של הקהילה כפי שנקבעו לאורך התהליך, וביסוס היכולות המשותפות.

כנס שנתי
כחלק מפיתוח הידע המקצועי, העמקת הבסיס האקדמי והרחבת הקשר עם רשויות מקומיות, משרדי ממשלה והמגזר השלישי, עורק מקיימת מזה חמש שנים כנס מקצועי בתחום הקהילות, בהשתתפות אנשי מפתח ממגוון דיסציפלינות. הכנס האחרון שנערך ב-30.10.24 עסק בתחום תחושת הביטחון שקהילה מעניקה לחבריה, תוך הדגשת אוכלוסיות כגון אזרחים ותיקים, עולים, נפגעות אלימות ואנשים עם מוגבלויות.