ביום שישי האחרון, ה-14 באוגוסט, זכינו לקיים סמינר ייחודי ומרגש במיוחד. נפגשנו במתחם המקסים המוקדש לקהילת בארי בקיבוץ חצרים – ירוק קיבוצי בעיניים וכיבוד מזמין שחיכה לנו בזכות האירוח הלבבי של דלית יצחקי. אל המרחב הזה הגיעו הנשים המופלאות מהקהילה שלנו מבאר שבע, יחד עם הילדים שלהן, למפגש של חיבור, כוח והדדיות.
התחלנו במשחקים תיאטרליים, תרגילים של הובלה, הקשבה ואפילו אדפטציה קהילתית למשחק הכיסאות: בכל סיבוב הוצאנו כסא, אך כל המשתתפים נשארו. הרווחנו יחד את ההבנה שכשיש שיתוף פעולה ויצירתיות, החשש מ"לא יהיה לי מקום" נעלם, ובמקומו נכנסים ביטחון, רוגע ומשאבים משותפים.
חיבור בין נרטיבים ומשאבי נפש
בחלקו השני של הבוקר התארחה אצלנו עטר מאור מבארי. עטר שיתפה באומץ ובפתיחות בסיפורה האישי והקהילתי. המפגש הביא עמו שיח עמוק וחשוב על התמודדות עם משבר, על השפה שאנו בוחרות להנחיל לילדינו, ועל השאלות של אמון, שליטה, ואיזון בין עשייה (Doing) לבין נוכחות (Being) .
ראינו מול העיניים איך קהילות שעברו כה הרבה מסוגלות ורוצות לתמוך זו בזו. חברות הקהילה של עור"ק עטפו את עטר בחום והעניקו לה סימניות מעוצבות שהכינו באהבה עבור חברי הקיבוץ – מחווה קטנה של אור שהופכת לחיבור גדול.
בונים סיפור חדש, יחד
המרקם האנושי שהתכנס ביום שישי הוא מיקרוקוסמוס של החברה שלנו: נשים מרקעים שונים, עם אתגרים שונים ודרכי אמונה והתמודדות ייחודיות. ולצד כל הפערים, הקסם קרה. אנחנו צועדות יחד בדרך של שיקום, יצירת נרטיבים חדשים ובחירת צבעים חדשים לסיפור החיים של כל אחת והסיפור המשותף של כולנו.
תודה לקיבוץ בארי ולחצרים על האירוח החם, תודה למיטל הדר העו"ס הקהילתית שמלווה את הקהילה מתחילת דרכה ושותפה אמיתית לדרך, תודה מעין ברלצקי מנהלת הקהילה על הובלה אכפתית ומשמעותית, ותודה לנשים ולילדים של קהילת באר שבע שלנו שמעניקים לנו השראה מדי יום 