איתנות של חברה נמדדת בין היתר ביכולת שלה לספק מעטפת של תמיכה וצמיחה לאוכלוסיות
מוחלשות. משימה זו מתחלקת בין משרדי הממשלה, הרשויות המקומיות והקהילה, כאשר לא פעם
הפעולות של הגופים חופפות זו לזו או לחילופין משאירות תחומים שאינם מטופלים. הנושא של
צעירים 'חסרי עורף משפחתי' נבחר כמקרה שבעזרתו ייבחנו מערכות היחסים בין השלטון המרכזי
לבין השלטון המקומי והחברה האזרחית, בהתייחס לתמיכה בחלשים שבחברה.